DOOMSCROLL cover

חוויית רצועה

DOOMSCROLL

OFFLINE PARADISO · Fra

מְשׁוּחרָר:March 20, 2026 מֶשֶׁך:2:46 dance ISRC:USLZJ2601367

מילים של DOOMSCROLL

Tre e venti, luce blu, non stacco mai
scorro il mondo con un dito, non lo sai
un reel dopo l’altro, sempre più giù
e più mi svuoto, più ci resto su

Titoli che urlano, facce che fan paura
mi sale l’ansia, ma cerco la cura
mi dico “ancora uno” e non finisce
è un loop che prende e poi ti pulisce

Stop, non mi fai bene
mi mangi la testa
io voglio silenzio
non un’altra tempesta

Sto facendo doomscroll, e non mi accorgo più
mi perdo nel feed e mi spengo di più
chiudo adesso, basta, torno qui
respiro davvero, non per finta così

“Per te” mi conosce, mi tiene agganciato
mi dà due secondi e mi lascia stonato
ride e poi piange lo stesso minuto
io resto a guardare, resto seduto

Se mi scrivi “che fai?” ti dico “niente”
ma è un niente che pesa, che prende la mente
spengo tutto, giuro, non mi interessa
voglio una notte che mi rimetta

Basta doomscroll.

על המסלול הזה

השיר "DOOMSCROLL" של האמן האיטלקי Fra הוא תיאור נוקב של תופעת ה"דומסקרוֹל" – גלילה אינסופית בפיד של רשתות חברתיות, לרוב תוך צריכת תוכן שלילי או מדאיג. הפתיחה, "שלוש ועשרים, אור כחול, אני אף פעם לא מתנתק", קובעת מיד את הטון: שעות הלילה המאוחרות, אור המסך המזיק, והתמכרות בלתי נשלטת. הדימוי של "גולל את העולם באצבע" מדגיש את הקלות והמהירות שבה אדם נשאב לתוך המערבולת הדיגיטלית, תוך כדי תחושת ריקנות גוברת: "ככל שאני מתרוקן, כך אני נשאר עליו יותר".

השיר מתאר את המעגל הממכר: כותרות צורחות ופרצופים מפחידים מעוררים חרדה, אך במקום להתנתק, הדובר מחפש "תרופה" בעוד גלילה, "עוד אחד", שאינה נגמרת. זוהי לולאה שמרוקנת ומנקה את הנפש, במובן של ניקוי מתוכן חיובי או מחשבה עצמאית. הקריאה "סטופ, אתה לא עושה לי טוב" היא רגע של התפכחות, שבו הדובר מזהה את ההרס העצמי: "אתה אוכל לי את הראש, אני רוצה שקט, לא עוד סערה". הוא מבין שהוא "נעלם בפיד" ו"כבה יותר", ומתחנן לעצמו ל"סגור עכשיו, מספיק, לחזור לכאן, לנשום באמת, לא סתם ככה".

השיר נוגע גם במנגנוני ההתמכרות של הפלטפורמות: "בשבילך" (האלגוריתם) מכיר אותו, משאיר אותו מכור, נותן לו "שתי שניות ומשאיר אותו המום". הניגוד בין צחוק לבכי באותו רגע משקף את התוכן המשתנה והמבלבל. הדובר מודה שגם כשהוא אומר "כלום" לשאלה "מה אתה עושה?", זהו "כלום ששוקל, שתופס את המוח". המסר האמנותי ברור: קריאה להתנתקות, לחזרה למציאות, לשקט פנימי, וללילה שיחזיר את האדם לעצמו. "די עם הדומסקרוֹל" היא הקריאה האחרונה והנחרצת.
חזרה לדיסקוגרפיה